איחוד של 2 חברות הוא אף פעם לא קל. לא, אני לא יודע את זה מניסיון אישי, אני בעצמי מנהל צעיר בבית השקעות, אבל ראיתי מספיק ושמעתי על כך הרבה, וכאשר שתי חברות שונות מתאחדות, על פי רוב מספר אנשים ימצאו את דרכם החוצה. ככה זה, כאשר החברות מתאחדות כבר אין צורך בשני רואי חשבון, אין צורך בשתי מזכירות מנכ"ל ולא תמיד יש צורך בכל כך הרבה אנשים בדרג הניהולי.
כאשר האיחוד יצא מן הכוח אל הפועל, ביקש ממני הבוס להיכנס אל לשכתו. בהתחלה חשבתי שנדבר על סקירת מאקרו שהכנתי לפני שבוע, על ניהול סיכונים או על תיק השקעות זה או אחר, אולם להפתעתי הרבה נושא השיחה לא היה קשור כלל וכלל לנושאים אלו. נושא השיחה היה: פיטורים! מאחר ואני מנהל צעיר, רק בן 27, אמנם יש לי ניסיון רב בכל מה שקשור אל ניהול סיכונים וניהול תיק השקעות, אך ניסיון בפיטורי עובדים – לא היה לי, ואם הייתי יכול וותר על החלק הזה, הייתי עושה את זה בכיף. אבל מה לעשות, מנהל זה מנהל, ועם כל הזכויות מגיעות גם לא מעט חובות.
רשימה שחורה של מנהלי השקעות...
כאשר הבוס שלי החל להעמיק את השיחה הבנתי שעל כתפיי מוטלת חובה כפולה: האחת להביא רשימה הכוללת שמות של 15 עובדים שלדעתי מוטב לפטר אותם, ואחרי שהוא יאשר את הרשימה, יהיה עליי לפטר אותם הלכה למעשה. זה היה אחד הימים היותר שחורים של חיי המקצועיים וגם האישיים.
שאלתי את הבוס שלי אם יש לו עצה טובה לתת לי בכל מה שקשור לתהליך הנוראי הזה, והוא השיב לי שכדאי לי מאוד לעבור על הרקורד של כל מנהלי השקעות בחברה, לבחון הצלחות וכישלונות בכל תיק השקעות, לבדוק כל דוח של סקירת מאקרו שנעשה בשנה האחרונה ולראות בצורה הכי לוגית וקרה מי נחשב לנכס עבור החברה שלנו ומי "מיותר". "יש לך עד שבוע להביא לי את הרשימה השחורה הזו", חתם הבוס.
עזבתי את החדר כאשר עננה גדולה של עצב ריחפה מעליי. לקחתי לי הפסקה של חצי שעה, במהלכה הרשתי לעצמי לעכל את הדברים....
ובתומה, התחלתי לפעול כפי שהציע הבוס: התחלתי לפשפש בכל מידע שהיה לי: בדקתי את הרקורד של כל מנהלי השקעות בחברה, בחנתי כל תיק השקעות שנוהל על ידינו במהלך השנה, עברתי על כל דו"ח סקירת מאקרו שנפל לידיי, ובחנתי ניהול סיכונים של כל אחד ממנהלי ההשקעות שלנו.
הפרויקט הארור הזה גזל ממני זמן רב, לא בגלל שמדובר בפרויקט הכרוך בעבודה רבה או במאמץ פיזי, כי אם מאחר והוא גבה ממני כוחות ותעצומות נפשיים, שטרם העמדתי אותם למבחן בעבר. מצאתי עצמי עובר במסדרונות ליד עמיתיי ועובדיי, חלקם מנהלי השקעות מוכשרים, בידיעה שזמנם קצוב בחברה. היה לי קשה מאוד להביט להם בעיניים, ולכן כאשר הבנתי עד כמה קשה הולך להיות לי, החלטתי שאני עומד לסיים את זה כמה שיותר מהר.
אין כמו העצה של אבא!
כמו בהרבה דברים במהלך חיי, כדי להקל על התהליך, פניתי לאבא שלי. אבי אמנם היום בפנסיה, אבל בעת עבודתו הוא ניהל בית השקעות וידעתי שהוא יוכל לתת לי עצה טובה. כמו הבוס שלי גם הוא הציע לי לעבור על הרקורד של כל מנהלי השקעות בחברה, לבדוק כל דוח של סקירת מאקרו שנעשה, לבחון הצלחות וכישלונות בכל תיק השקעות ולבחון ניהול סיכונים. ניסתי לעצור אותו, כדי להגיד לו שכבר עשיתי את כל אלו... אבל הוא המשיך ואמר לי :"אבל את כל זה בטח כבר שמעת מהבוס שלך, נכון?" השבתי: "נכון, זה בדיוק מה שאמר לי הבוס".
"אבל מה שהבוס שלך לא אמר לך, ואני כן אומר לך, זה שאת הרשימה הזו של העובדים שאתה עומד לפטר אני אשמח להעביר לחבר טוב שלי, שמחפש בנרות כבר יותר מ-8 חודשים מנהלי השקעות מקצועיים...."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה