בגדי ילדים – לכל אחד יש אופנה

"אבא, אבא, אבא!" צעקו הילדים כשנכנסו לבית, "אנחנו רוצים בגדי ילדים"!
"מה? בגדים לילדים? מה זה הדבר הזה?" שאלתי.
הגדול התנדב להסביר. "יש משהו כזה שנקרא אופנת ילדים, זה כל מיני בגדים כאלה במידות של ילדים, בצבעים שילדים אוהבים, ועם ציורים שילדים אוהבים."
"נו, אז מה? מה רע בבגדים שלכם עכשיו? הם לא לילדים?" שאלתי.
בשלב הזה הילדים כבר הבינו את הגישה שלי כלפי הבקשה שלהם, והלחץ מצידם הלך וגבר.
"אבל אבא, היום לכל אחד יש אופנה משלו. אפילו כבר יש בגדים מידות גדולות לאנשים כמו סבתא שרה. חוץ מזה, לכל הילדים בבית ספר יש בגדים לילדים, רק אנחנו הולכים עם בגדים רגילים."
לא נכנעתי ללחץ החברתי. "מה רע בבגדים רגילים לילדים? כשאני הייתי בגילכם..."
אפילו לא הצלחתי לסיים את המשפט, הם כבר ידעו מה יבוא אחריו – סיפורים על תקופת ילדותי בצל הצנע. לכן הם שינו אסטרטגיה במהירות וקראו "אמא, אמא אמא!"

אופנת ילדים – הילדים יודעים מה הם רוצים

אשתי ירדה מהמדרגות לקול הצעקות. "מה קרה ילדים?" היא שאלה.
הקטן ישר הלשין ואמר "אבא לא מוכן לקנות לנו בגדים של אופנת ילדים!"
אשתי הסתכלה עלי במבט מתפלא. "למה לא? מה רע בלקנות לילדים בגדים יפים?"
"בגדים יפים, הא?" אמרתי, "אני מכיר את כל הבגדים היפים האלה שמוכרים היום... כל אותם בגדי ילדים זה רק תירוץ של כל החנויות בגדים האלה לקחת יותר כסף על בגדים שבכלל עולים להם פחות מבגדים רגילים כי משתמשים בהם בפחות בד! את המחירים שלוקחים בימינו על בגדים לילדים צריך לקחת על בגדים מידות גדולות. חוץ מזה, כשאני הייתי בגילם..."
הפעם אשתי קטעה אותי ואמרה "אוי, שלום, באמת! אתה תמיד שוכח איך היה כשאתה היית בגילם!"

בגדי ילדים – כשאני הייתי בגילם...

אשתי אמרה "אני זוכרת בדיוק איך היה כשאתה היית בגילם, הרי גרנו באותו הרחוב מאז שהיינו בני שבע. אני זוכרת איך שאתה קינאת בכל הילדים העשירים שבאו עם בגדי ילדים יפים. הסיבה היחידה שביגללה לא לבשת בעצמך אופנת ילדים הייתה בגלל שההורים שלך לא רצו לפנק אותך יותר מדי – ושנינו יודעים שהיה להם מספיק כסף בבנק כדי לקנות לך בגדים יפים."
רטנתי אך אשתי לא ריחמה על הנוסטלגיה והמשיכה.
"תמיד הם קנו לך בגדים מידות גדולות מדי כדי שתוכל לגדול אליהם, וכך במשך שנים לבשת את אותם הבגדים, עד שהפכו קטנים מדי עליך!"

בגדי ילדים – אף פעם לא מאוחר מדי

הילדים התמוגגו למשמע האופן בו אשתי העמידה אותי על מקומי, אך לא התפנו לשמוח לאיד יותר מדי, שכן היא פתחה את הארון והוציאה ממנו מעילים.
"בואו ילדים," אמרה, "הולכים לקנות לכם בגדי ילדים יפים!"
"יש, יש!" צהלו הדרדקים, "אופנת ילדים! בגדים עם ציורים וצבעים יפים!"
הם כבר עמדו לצאת, אך לפתע נשמעה דפיקה בדלת, ופתח הייתה סבתא שרה – אימי. היא החזיקה בידיה חמש שקיות עם לוגו של חנות בגדים ידועה.
"שלום ילדים!" אמרה אמי וחיבקה את הילדים חיבוק ענק. לאחר מכן התפנתה לחבק גם אותי ואת אשתי. אז אמרה "הייתי בקניות, וראיתי פתאום שליד החנות של בגדים לילדים במידות גדולות בה אני מרבה לקנות פתחו חנות לבגדים של ילדים. מיד נזכרתי באיך שאף פעם לא קנינו לאבא שלכם בגדים יפים, ואמרתי לעצמי שאין סיבה שנעשה את אותה הטעות אתכם, אין שום דבר רע בקצת לפנק את הקטנים. אז הנה ילדים – קניתי לכם בגדים לילדים שיספיקו לכם לכל השנה!"

מתנות לאישה – האם מישהו יודע איך לבחור...?

אולי מישהו יכול להגיד לי איך בוחרים מתנות לאישה? הייתם יכולים לחשוב שלא מדובר במשימה כל כך קשה – ללכת לעיר, לחפש חנות מעניינת, להכנס, למצוא בה מתנה מקורית, לקנות ולחזור הבייתה. אך לא! משום מה, בכל פעם שניסיתי למצוא מתנה לבחורה, נכשלתי כשלון חרוץ! זה התחיל כבר בילדותי, כאשר חיפשתי מתנות ליום נישואין להוריי. לאבי קניתי קסטה של אלוויס מהתחנה המרכזית. לאמי רכשתי סנדלים. היא חייכה כשקיבלה אותן ואמרה תודה רבה, אך מעולם לא ראיתי אותה לובשת אותם... אך לא בכך זה נגמר. למעשה, כאן זה רק התחיל.

מתנה מקורית לאישה – לפעמים נראה שמדובר בפיקציה

לאורך השנים שוב ושוב נוכחתי לגלות שאין לי מושג איך לבחור מתנה מקורית טובה לבחורה. בבית הספר התיכון קניתי לחברתי הראשונה פרחים מפלסטיק. חשבתי שזו מחווה נחמדה כי הם עלו בזמנו יותר מפרחים רגילים ומחזיקים מעמד תמיד. היא צעקה עליי וקראה לי חסר רגישות. אחר כך קניתי לחברתי השניה בצבא רצועה חדשה לנשק. היא לא הסכימה בכלל לקבל אותה. אמרה שבאפסנאות לא אמצע מתנות לאישה. את אשתי פגשתי זמן מה לאחר מכן, באוניברסיטה, ולא זכור לי יום נישואין או יומולדת אחד שהצלחתי לקלוע בו למטרה – כיום בבוידעם מונחות תריסר מתנות ליום נישואין לצד תריסר מתנות ליום הולדת שקניתי לה, כולן כשלונות, אחת אחרי השניה, ולמיטב זכרוני כל יום חג אצלנו נגמר בבכי שלה והתנצלות שלי. לכו תבינו...

מתנות ליום נישואין – צרת רבים חצי נחמה

לקראת יום הנישואין הקרוב שלנו החלטתי שלא עוד. השנה אמצא מתנה מקורית שתעלה על פניה של יקירתי חיוך רחב. על מנת לעשות זאת זימנתי את מועצת החכמים לישיבה במשרד (כלומר קראתי לחברים לפאב). אולם על אף שמדובר במיטב המוחות הזכריים, מיד גיליתי שלאף

אחד מהם אין את התשובה. אחד החברים סיפר שרק פעם אחת הצליח להביא מתנות לאישה שהיו מוצלחות, וזה היה בטעות – הוא לקח את השקית הלא נכונה בחנות בה קנה מתנה. חבר אחר סיפר שהוא כבר ויתר על מתנות ליום נישואין – הוא פשוט מביא לאשתו קופונים לרשת חנויות בגדים. נאנחתי ביאוש, אך אז הגיעה הישועה מכיוון לא צפוי.

"סלח לי," אמר קול מאחורי, "לא יכולתי שלא לשמוע את השיחה שלכם, ואני חושב שאני יכול לעזור."

לפעמים צריך לקבל עזרה

היה זה האדם שישב מאחורינו בשולחן. הוא היה מבוגר, בן למעלה משישים וחמש שנים. קולו רעד ונראה היה שמאחוריו חוכמת חיים רבה. הוא סיפר לנו שהוא נשוי מזה למעלה מארבעים שנים, ועל פי מה שסיפר לנו גם התמודד שנים רבות עם הבעיה של מציאת מתנות ליום נישואין.

"אתם יודעים איך פתרתי את הבעיה לבסוף?" הוא שאל. "פשוט מאוד – התייאשתי מלנסות למצוא מתנות לאישה. פשוט כך."

"ואיך זה פתר את הבעיה?" שאלתי, "הרי נראה שזה רק יחמיר אותה."

"לא, לא הבנת אותי נכון." אמר הזקן. "זה לא שויתרתי על הרצון למצוא מתנה מקורית לאשתי. פשוט העברתי את המשימה למישהו אחר – חפשו באינטרנט, יש כל מיני אתרים שם שעוזרים לך למצוא מתנות לאירועים... תנו למישהו שמבין במה שנשים רוצות - ולעזור לכם..."